טעמי
המנהגים ומקורי הדינים סי' תרל"ט
טעם שלא
נהגו באיכה כמו במגילה לכתוב אותה על קלף וספר בפנ"ע כדין כל הספרים שצריכים
לצאת בהם ידי חובתם בציבור ולא דמי לשה"ש ורות וקהלת, דשאני הם שאין רגילין
לקרותם בש"ץ אלא כל יחיד ויחיד קוראה בפנ"ע, משא"כ באיכה שצריכים לקרות
ע"י הש"ץ להוציא הקהל, ולמה קורין אותה מתוך החומשין הנדפסין ולא נכתבה
כהלכות ספרים. ואפשר שנהגו כן מפני שלא הי'ה מצוי להם, מפני שהסופרים לא נהגו
לכותבם, משום שאנו מחכים ומצפים בכל יום שיהפך לנו (א) יום זה לששון
ולשמחה ולמועד (ב). ואם היו כותבים מגילת איכה, הי'ה נראה כמתיאשים מן
הגאולה ח"ו, משא"כ בגאולת פורים, כי ימי הפורים לא יהיו בטלים,
ולפיכך ע"י הדחק נהגו לקרות איכה מתוך החומשין. (לבוש סי' תקנ"ט סע' א')
(א)
יום זה לששון ולשמחה. בסדור
יעב"ץ כתב דבזמן בית שני היו אוכלין ושותין ושמחין בט"ב עצמו, ויום
זה הי'ה להם ליו"ט, לפי שבזמן שלום כל הד' תעניות הם יו"ט, ע"ש.
ובזה מבואר המדרש פליאה מובא בספר אוהב ישראל, לא הי'ה יום מועד לישראל כיום שנחרב
ביה"מ ע"כ, כי יום זה הי'ה להם יו"ט, וע"ש מה שכתב בזה.
(ב)
בספר אמרי צדיקים ח"ש כתב
בשם הרב הצדיק הקדוש מוה"ר לוי יצחק מבארדיטשוב זצוק"ל וז"ל. הנה
מגילה זו היא א' מחמשת מגולות הקדושות. ולכאורה לעתיד לבוא בב"א יעשו על
המגילה זו שהחיינו. ואיך יקראו המגילה הזאת בנחת בט"ב. וכתב שיקראו את המגילה
בזה הלשון, "איכה", עד עכשיו היתה ישיבתה "בדד העיר", ועכשיו
"רבתי עם שרתי במדינות". "היתה למס" פי' ועכשיו נותנים כל
האומות מס לישראל. "בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחי'ה עד היום. ועכשיו
"אין לה מנחם", היינו המדה של "אין" מנחם לה. ונקראת כל
המגילה בדרך זה בתענוג גדול מה שאין הפה יכול לדבר. ומשום הכי יהי'ה שייך ג"כ
הברכה של שהחיינו. על אופן זה תהי'ה כל המגילה, ונזכה בב"א.
No comments:
Post a Comment