Showing posts with label Simchas Torah. Show all posts
Showing posts with label Simchas Torah. Show all posts

Saturday, October 13, 2012

Rogatchover on Ameilus


שו"ת צפנת פענח – סימן ו' (רב יוסף רוזין זצ"ל, אב"ד דווינסק)
קבלתי מכתבו ומה אוכל לכתוב לו. ילמד סדר נשים כסדר גמרא עם תוס' ואח"כ יחזור, והנה מבואר בתו"כ פ' בחקותי כל קרא דאם בחקותי תלכו דהקב"ה רוצה שיהי' עמלים בתורה ור"ל כך דהנה מבואר ב"ב פ"ח דכמו דא"י מוחזקת ה"נ תורה ירושה ומוחזקת רק מ"מ צריך הליכה דמבואר בפיה"מ להרמב"ם ז"ל ריש פרק א' דב"ב דאף דקיי"ל כמ"ד ב"ב ק' דאין הליכה קונה זה רק בדבר חדש אבל לברר איזו חלק לזה קנה בהליכה כיון שהתורה ירושה רק דצריך לברר החלק צריך עמל ויגיעה בגדר הליכה והארכתי בזה בחיבורי ח"ד בהל' תרומות ועי' סנהדרין צ"ט ע"ב הוא עמל במקום זה והתורה עומלת במקום אחר ע"ש ברש"י אך ר"ל דע"י שעמל במקום אחד קנה לכל התורה אף במקום שלא עמל כלל וכן הוא בירושלמי ב"ב משכח כולה ר"ל מוצא הכל כיון דירושה לנו רק צריך יגיעה וכן מבואר בירושלמי חלה פרק א' ואכמ"ל לכן לדעתי יעשו כך...


That reminded me of this Yerushalmi quoted in Or Gedalyahu on Simchas Torah
תלמוד ירושלמי מסכת בבא בתרא פרק ח'
א"ר הושעיה כל מקום שנאמר מורשה לשון דיהא (כהה – חלש).

The Gemara is talking about when Hashem promised EY to BY. It says in Va’eirah, ונתתי אותה לכם מורשה, Hashem promised the land to those that left Mitzraim, but l’maaseh it was the next generation that inherited the land. So if something is a “morashah” to you, it is really a safek it will you will be a “yoresh” or just a “morish” (the Dor Midbar were morish bakever). The Gemara asks, what about when it says “תורה צוה לנו משה מורשה קהילה יעקב”. The Gemara answers, granted, just because you are part of the Jewish people, that doesn’t guarantee that you will inherit the Torah. If you work for it you will be a “yoresh,” but if not you will only be a “morish” and the opportunity will be passed to the next generation 


Friday, October 12, 2012

The Holy Piaseczner on Simchas Torah

I meant to post this before Shmini Atzeres. Just some mekoros from the Rebbe zy"a connected to simchas haTorah. B'ezras Hashem we should internalize his words. Simchas Torah may be over, but it's not really over. You know what I mean. And this reminds me that I recently lost my copy of Aish Kodesh by having it shipped from EY to America. It never arrived. :( Hope the finder enjoys. :)


קהלת רבה – פרשה א
א ארשב"י כתיב (ישעיה ס"ה) "כי כימי העץ ימי עמי" ואין עץ אלא תורה שנאמר (משלי ג') "עץ חיים היא למחזיקים בה". וכי מי נברא בשביל מי התורה בשביל ישראל או ישראל בשביל תורה? לא תורה בשביל ישראל אלא תורה שנבראת בשביל ישראל הרי היא קיימת לעולמי עולמים ישראל שנבראו בזכות' עאכ"ו!

חובת התלמידים – פרק ח, דף עו (הרה"ק רבי קלונומוס קלמן שפירא מפיאסעצנא הי"ד זי"ע)
(לענין המדרש הנ"ל) השתאה והשתומם, התורה שהיא כל כך קדושה, תורת ה' שכל כך השתוקקו המלאכים אליה, כל עצם ותכלית בריאתה, בשביל ישראל היא. האין סוף לסיני בא ועמו מרבבות קדש, הרעים אצ השמים והרעיש את הארץ והכל בשביל ישראל. תכלית ביאתו וטרחת קדשו, היה להעמיד אטתך ואת חברך שתהיו ישראלים עם קרובו קרובים ממש, וזאת תהיה גם מטרתך אשר אליה תמיד תשתוקק, שתהיה קרוב אליו, לבך ונפשך ירגישו אף הם את הקדוש ישראל אשר שוכן בקרבם וכו' כנזכר לעיל. ואם כן, גם אתה צריך לפעול בזה, צריך אתה להתעורר את נפשך ממסגרתה אשר היא סגורה בגופך ולקרבה אל אביה המצפה אליה. עבודה ופעולה והרגל רב צריכים לזה.

שם – פרק יב, דף קכה
כך הוא הדבר, התורה מן השמים היא, ובלמודך את התורה אתה עולה שמימה. אל ה' אתה עולה ובו אתה מתיחד, והוא יתברך נמשך למחך ולבך ושוכן אף בגופך. כי מה הוא שכל התורה שאתה מעיין בו, ה' נתן את התורה ושכל הזה דעת אלקים הוא. ולמה זאת וזאת מצוה וכו', מפני שכן רצה ה'. וכיון שעוררת את נפשך, מעט גליתה ובה אתה מתיגע בתורה ומעין בה, מדבק אתה את נפשך ומחך לה', וכשאתה מבין דבר מדברי התורה, אז שכל ה' כביכול בך נמצא עתה, כמו שאיתא ספרים הקדושים מזה. וכשאתה מעורר את רצונך לתורה ולמצוות, רצון הזה לא שלך הוא, רק הכביכול רוצה עתה בך את התורה ומצות, כי זהו עצם התורה ומצות שה' רוצה אותם, ועתה נתגלה רצונו זה, בך, ואתה מרגיש את רצון ה' לתורה ומצות בך. והיש יחוד גדול מזה, הוא יתברך אשר למעלה מכל העולמות, אין סוף ואין תכלית, ואף המלאכים שואלים איה מקום כבודו, מתיחד בך ושוכן בקרבך.  

צו וזרוז – אות ל (הרה"ק רבי קלונומוס קלמן שפירא מפיאסעצנא הי"ד זי"ע)
האיש ישראל בעול עבודת ה' נתון הוא תמיד, אבל לשמוח לפני ה' בשמיני עצרת ושמחת תורה כמה טורח ועמל עלתה לו, ואפשר רק אחר ראש השנה ויוה"כ שעברו עליו, יזכה לה. כשמתחיל להתלהב בשמחה, יתמרמר לבו בו, במה תשמח כשישראל אף ידידך ואתה כל כך בצרות שקועים ובדגאות עמוסים. ויתחזק ויאמר, עם אלקי אני שמח עתה. ה' הרם ונשא לעילא מכל העולמות אף מלאכי מעלה שואלים למקום כבודו, הוא אלקי נפשי רוחי ונשמתי, ובו יתב' ועם תורתו הקדושה שנתן לי באהבה אני שמח. הכל בטל עתה, אין עולם ולא דאגות, לא גוף ולא צרות, עמו יתב' בכל כחי אני מפזז ולפני כבודו אני רוקד.



Saturday, October 6, 2012

The Kotzker on Simchas Torah

אור גדליהו - וזאת הברכה/שמחת תורה
בשמחת תורה בשעה שרוקדים עם התורה ושמחים בה כדאי לחשוב אודות גדלות התורה ולקבל ללמוד בשמחה וביראה ולכבד את התורה כראוי. ואומרים בשם הרה"ק מקוצק זצ"ל שאין אנו שמחים במה שלמדנו עד שעכשיו כי מי יכול לומר שלמד כל מה שהיה יכול, רק שמחים אנו בתורה ובזכות שנוכל עוד ללמוד וללמד בשנה הבאה. וגם אומרים בשמו שבשעת ההקפה שאוחזים בספר תורה הוא כמו נשבע בנקיטת חפץ שילמוד תורה, נגיל ונשיש בזאת התורה, אוחזנה ולא נעזבנה